פרקינסון היא מחלה נוירולוגית מתקדמת המשפיעה על חוסר יציבות בתנועות כגון הליכה, כתיבה ובליעה. אחד התסמינים הנפוצים של המחלה, הוא בריחת שתן. המחלה מתרחשת כשהמוח מאבד תאים בחלק השולט בתנועה.
תאים אבודים אלו מייצרים דופמין, שליח כימי המאפשר ביצוע תנועות מתואמות באמצעות העברת מסרים בין תאי עצב ושרירים. במצב בו אובדים שמונים אחוזים מתאי העצב המייצרים דופמין, תסמיני פרקינסון מופיעים. הגורם לדלדול תאים מייצרי דופמין אינו ידוע.
שלפוחית השתן היא שריר המתרחב בהדרגה באצירת שתן. בפתח השלפוחית נמצא שריר הנקרא סוגר, שהוא סגור בדרך כלל למעט במהלך מתן שתן. כשכמות גדולה של שתן נאספת בשלפוחית, היא מתחילה בהתכווצויות קטנות המאותתות למוח על התמלאותה. המוח יכול לדכא את הדחף להשתין עד שהאדם מגיע בנוחות לשירותים. כשהוא מוכן, המוח מאפשר לשלפוחית להתכווץ, והסוגר נרגע.
פרקינסון ובריחת שתן
מחקרים הצביעו על נוכחות תפקוד לקוי מעט של שלפוחית השתן בקרב 70% מחולי פרקינסון, אם כי המחקרים האחרונים מראים על תדירות צנועה יותר הנעה בין 27-39%. למרות הבעיות בתפקוד מערכת השתן במחלה זו, בריחת שתן בפועל היא יחסית נדירה, ומתפתחת כבעיה רפואית בקרב כ-15% מהחולים בלבד.
קיימות שתי בעיות מהותיות העלולות להתרחש עם שלפוחית השתן בפרקינסון. בריחת שתן, ונוקטוריה, שהיא הרטבה לילית המתבטאת בצורך לרוקן את השלפוחית בלילה, או שהיא גורמת להרטבה במיטה.
בריחת דחף – מתרחשת כשמסרים מהמוח המשדרים לשלפוחית השתן את המסר להמתין, אינם מתפקדים כראוי. במצב זה נוצרת תחושת דחיפות למתן שתן, גם כאשר קיימת כמות קטנה בלבד של שתן. התוצאה היא דחיפות במתן שתן, כשבמקרים מסוימים לא ניתן להגיע בזמן לחדר השירותים ובריחת שתן עשויה להתרחש.
הרטבה לילית – כששלפוחית השתן נפגעת באופן חמור כתוצאה מפרקינסון, מתרחש הצורך להשתין בתדירות תכופה יותר, במצב המתבטא בהתעוררות במהלך הלילה כדי להשתין, או שהשלפוחית עלולה להתרוקן מעצמה במהלך השינה.
חלק מחולי הפרקינסון חווים בריחת שתן המתבטאת בחוסר אפשרות לרוקן לחלוטין את השלפוחית. מצב זה מאובחן באמצעות בדיקות אולטרסאונד לשלפוחית, לאחר מתן שתן. תסמינים אלו מצביעים בדרך כלל על שלפוחית רגיזה או פרועה
טיפולים לבריחת שתן בפרקינסון
בעיות ביכולת תקינה לרוקן את שלפוחית השתן היא תכונה נפוצה פחות אך עדיין בעייתית בפרקינסון. קשיים אלו עלולים לגרום להססנות בייזום מתן שתן, קושי ביצירת זרם וריקון מלא של השלפוחית. גם דיסטוניה של סוגר השופכה עלולה להתרחש.
תרופות שעובדות לחסימת או הפחתת פעילות יתר של שלפוחית השתן בפרקינסון, יעילות לטיפול בחוסר תפקוד השלפוחית. מגוון תרופות זמינות למטרה זו, כולל תרופות ישנות כגון אוקסיבוטינין וטולטרודין, או תרופות חדשות כגון סוליפנאצין ודאריפנאצין.
תרופות כגון בטאניכול יעילות אך לעיתים קיים צורך בצנתור עצמי לסירוגין. טרם נטילת התרופות או ביצוע הצנתור, רופא חייב לוודא שהטיפול מתאים ושלא מתרחשים מצבים נלווים כגון ערמונית מוגדלת, העשויה להיות אחראית לבעיה.
המודעות לקיום בעיות במערכת השתן במחלת פרקינסון, היא הצעד הראשון הנדרש לקבלת טיפול נאות. חולי פרקינסון אינם צריכים להסס מליידע את רופאיהם בתסמינים אלו, במיוחד לאור העובדה שטיפולים יעילים זמינים.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
בחירת חיתולים למבוגרים עם בריחת שתן בעלי עודף משקל – טיפים לבחירה נכונה
