
מיתוסים על שלפוחית רגיזה בנשים
תסמונת השלפוחית הרגיזה היא תסמונת הגורמת להפרעה משמעותית באיכות החיים של הסובלות ממנה. למרבה הצער, ברוב המקרים מדובר בתסמונת המלווה את המטופלת לאורך תקופה ארוכה.
דף הבית » גורמים
תסמונת השלפוחית הרגיזה היא תסמונת הגורמת להפרעה משמעותית באיכות החיים של הסובלות ממנה. למרבה הצער, ברוב המקרים מדובר בתסמונת המלווה את המטופלת לאורך תקופה ארוכה.
הפרעות שונות הקשורות ליכולת אגירת השתן בשלפוחית השתן עשויות לגרום לבריחת שתן או אי נקיטת שתן, כפי שתופעה זו נקראת בשפה המקצועית. ישנו מגוון רחב
בריחת שתן מוגדרת כאיבוד שליטה מלאה במעשה מתן השתן, או התרוקנות שאינה רצונית של שלפוחית השתן, המכונה הרטבה. המצב עלול להיגרם בשל מספר נרחב של
בריחת שתן מוגדרת כדליפת שתן שאינה רצונית בזמן מאמץ דוגמת שיעול, צחוק, פעילות גופנית או התעטשות. מצב זה נפוץ יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים,
בכל כיתת שיעור ספורט, יוגה או ספינינג, נמצאת אחת מתוך חמש נשים אשר עלולה לחוות בריחת שתן. תופעה זו נגרמת בשל לחץ על שלפוחית השתן
בריחת שתן בזמני מתח גופני כגון בעת שיעול, צחוק או עיטוש, היא הצורה הנפוצה ביותר של בריחת שתן בקרב נשים. התופעה מתרחשת כאשר הסוגרים, אשר
בריחת שתן בזמן צחוק פוגעת בעיקר בנערות צעירות ומתבטאת באובדן שתן בזמן צחוק. בדרך כלל, עם הבגרות, נערות מתגברות על בעיה זו בסופו של דבר,
על פי תוצאות המחקר הרשמי הראשון של חוקרים מאוניברסיטת לונג איילנד, מרכיבי המזון והשתייה, כמו גם התרופות אותן אדם צורך, יכולים להשפיע על שלפוחית השתן.
נשים נוטות לסבול מבעיות שליטה על שלפוחית השתן בזמן ההיריון, במידה רבה בגלל השינויים אותם חווה הגוף במהלך תקופה זו. על פי האיגוד הלאומי להתאפקות,
הדאגה לגבי הגעה בזמן לשירותים על מנת למנוע "תאונה" היא מצב מלחיץ בפני עצמו, אך הדאגה לגבי בריחת שתן במהלך קיום יחסי מין עלולה להיות
בריחת שתן היא בעיה נפוצה בקרב 20% ל-40% מבני גיל הזהב, ומשפיעה על רווחתם הכללית, והערכתם העצמית והחברתית. טיפולים דוגמת תרגילים לרצפת האגן, תרופות ומוצרי
בריחת שתן עלולה להיגרם במקרים מסוימים מגידולים שפירים או ממאירים הנמצאים בשלפוחית השתן. גידולים שפירים, אינם גידולים סרטניים והם ניתנים להסרה, ללא סיכון למעבר לרקמות
מחסור בהורמון ואזופרסין (או ADH) הינו הפרעה המופיעה בסוכרת תפלה (Diabetes Mellitus). הפרעה זו מתרחשת כאשר הכליות נכשלות ביכולתן לאגור מים, כך שנוצרות כמויות גדולות
בריחת שתן אחרי לידה היא תופעה אשר נפוצה יותר ממה שנהוג לחשוב, למרות שרבות מהנשים לא מדברות עליה, ואף לא פונות לטיפול בגינה. דליפת שתן
היפרתיירואידיזם הוא מצב המבטא פעילות יתר של בלוטת התריס וגורם למספר סימנים אופייניים. הסימנים העיקריים של היפרתיירואידיזם הם תחושת חום, עליה בקצב הלב וסימנים נוספים
גיל המעבר הוא הגיל בו נשים מפסיקות להיות פוריות, ומופיע סביב גיל 50. גיל זה מתאפיין בשינויים הורמונאליים, המופיעים בעיקר לאחר ירידה בהפרשת הורמון המין
שלפוחית רגיזה הוא מצב שכיח ביותר, אשר בין היתר מתבטא בתדירות גבוהה של מתן שתן. המצב מתאפיין ומוגדר על ידי קשיים להתאפק למשך זמן רב,
זיהומים ודלקות בדרכי השתן הן מצב שכיח מאוד, אשר בין היתר גורם לבריחת שתן. בזיהומים האלה, חיידקים ממערכת העיכול ופתוגנים נוספים מגיעים אל דרכי השתן
השליטה על מתן השתן נעשית על ידי מערכת העצבים, וללא תפקוד תקין שלה עלולה להופיע בריחת שתן. מערכת העצבים מספקת שני תפקידים חשובים כאשר מדובר
בריחת שתן עלולה להיגרם, בין השאר מבעיות נוירולוגיות שונות המערבות את העצבים, כמו מחלת האפילפסיה (הנקראת גם מחלת כפיון). במהלך התקף אפילפטי, עלולה להתרחש בריחת
בריחת שתן הינה תופעה אשר מתרחשת באופן בלתי נשלט, ועלולה להסב סבל רב למטופלים ולפגוע באיכות חייהם באופן משמעותי. דליפת שתן גורמת לריח רע, בושה,
כאשר מדברים על בריחת שתן חשוב להבדיל בין בריחת שתן זמנית, המופיעה על רקע מצב חולף לבין בריחת שתן קבועה המופיעה על רקע מצב בלתי