שלפוחית רגיזה הינה כינוי למצב של בריחת שתן עקב התכווצות לא רצונית של שרירי שלפוחית השתן.
באיזה מנגנונים יכולה להתרחש בריחת השתן?
למעשה קיימים שני מנגנונים שעשויים לגרום לבריחת שתן מהשלפוחית אל האורתרה, הצינור המוביל את השתן. האחד נקרא "Stress incontinence" ופירושו חוסר שליטה בלחץ, והשני "Urge incontinence", חוסר שליטה בדחף.
חוסר שליטה בדחף הוא מצב בו רצפת האגן חלשה ובשל כך כל מאמץ קטן כמו שיעול או ריצה גורמים לפתיחה של צינור השתן ולבריחת שתן. זהו מצב נפוץ לאחר לידות, ומופיע לעיתים גם בגברים.
המצב השני, חוסר שליטה בדחף, או "שלפוחית רגיזה" נובע מפעילות יתר של שריר השלפוחית המכונה "דטרוזור". השריר מתחיל להתכווץ ללא גירוי מתאים ודוחף את השתן. זה מתבטא בצורך עז של אותו אדם לרוץ לשירותים, כשלרוב לא יספיק להגיע. מצב זה נפוץ יותר בחולי סוכרת, בלוקים בדלקות שתן, בסובלים מפגיעה עצבית עקב פרקינסון ומחלות אחרות.
האם קיימים פיתוחים טכנולוגיים חדשניים לטיפול בשלפוחית רגיזה?
חברה ישראלית בשם "ונסיקה" פתחה טכנולוגיה חדשנית שאחד מיכולותיה הינו טיפול בשלפוחית רגיזה. הטיפול הינו חדשני בגישתו ומאפשר דרך מתן נוח של תרופה במקום פרוצדורה פולשנית.
מה הבסיס עליו נשענת הטכנולוגיה של "ונסיקה"?
אחד הטיפולים שנחשבים היום מבין המוצלחים הינו הזרקות של בוטולינום טוקסין לתוך שריר שלפוחית השתן. בוטוליניום, הינו רעלן המשתיק פעילות עצבית וכך גורם לשיתוק שרירים. הטיפול בהזרקת בוטלינום טוקסין לשלפוחית נחשב לטיפול יעיל, גם למצבים של בעיה עצבית בשלפוחית ובנוסף הוכח להיות יעיל גם ללא בעיה עצבית. החיסרון העיקרי של הזרקות הבוטולינום טוקסין הוא שהן מהוות פרוצדורה פולשנית.
הפיתוח החדש "VensiCare" מאפשר להנות מיתרונות הבוטוקס ללא החסרונות הפולשניים. הטכנולוגיה הייחודית של המוצר מבוססת על שימוש בגלי סונאר (אולטרסאונד) על מנת להגביר את חדירות שריר השלפוחית, ובכך מגבירה ספיגה לתוך השריר. מאחר והבעיה בשלפוחית רגיזה נעוצה בשריר השלפוחית, החדרה של חומר הגורם להרפיית שרירים מסייעת להפחתת בריחת השתן.
באיזה שלב של הפיתוח נמצא ה"VensiCare"?
המוצר מיועד להתחיל ניסויים קליניים בבני אדם בשנת 2018, ואינו זמין לשימוש עכשווי.
אילו טיפולים אחרים קיימים לשלפוחית רגיזה?
- טיפול התנהגותי– הטיפול ההתנהגותי הינו קו הטיפול הראשון בדרך כלל, וכולל אימון לשליטה בדחפים וטכניקות לעצירת שתן. הטיפול כולל גם פיזיותרפיה ואימון השרירים של רצפת האגן לשם חיזוקם, לצד התאמה תזונתית. הדיאטה המומלצת לטיפול בשלפוחית רגיזה הינה דלת סוכר וממתיקים מלאכותיים הגורמים לשיתון יתר.
- טיפול בגירוי חשמלי– זהו אחד מקוי הטיפול הראשונים ובעל הצלחה של כ50%. הטיפול כולל פולסים חשמליים המכוונים לעצבים התחתונים היוצאים מעמוד השדרה והמעצבבים את שלפוחית השתן. בנשים הטיפול לעיתים ניתן טרנס-וגינאלית. משך הטיפול כחצי שעה, אחת לשבוע במשך מספר חודשים.
- טיפול תרופתי– ישנם שני סוגים של תרופות הגורמים להרפיה של השלפוחית. האחד, תרופות המסוגלות לחסום את העברת הדחף העצבית יסייעו בהרגעת שריר השלפוחית. בין תרופות אלו נכללת קבוצה המכונה "אנטי כולינרגיים". השני, תרופות הגורמות להרפיה אקטיבית של השלפוחית. התרופות מבוססות על הפעלה של קולטנים תאיים בשם קולטני "בטא 3".
- טיפול בקוצב– קוצב הינו דרך נוספת להשפיע על תאי העצב המפעילים את שלפוחית השתן. ניתן להשתיל קוצב חיצוני או פנימי (במידה וההשתלה החיצונית אינה צולחת). הקוצב מושתל באזור החוליות הגביות התחתונות המכונות "סקרום". הפולסים החשמליים שנותן הקוצב אינם נחשבים לכואבים, אך מתוארת תחושה של נימלול או עקצוץ באזור האגן.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
יצאנו לבדוק 5 מיתוסים על שלפוחית רגיזה בנשים – לא תאמינו מה גילינו