הופעת חלבון בשתן היא תופעה שכיחה שהסיבות לה יכולות להיות רבות. במצב תקין, הכליות מונעות את כניסתם של החלבונים שנמצאים בדם אל השתן ומסננות אותם החוצה. במקרים בהם מגלים חלבון בשתן, הדבר עשוי להעיד על בעיה בכליות, הגורמת לחדירת מולקולות החלבון אל השתן.
כיצד זה בא לידי ביטוי
יתכנו שלושה מצבים של הופעת חלבון בשתן. המצב הראשון הוא פרוטאינוריה גלומרולרית, המצב השני הוא פרוטאינוריה אבוביתית והמצב השלישי הוא פרוטאינוריה שנוצרת מהעמסת יתר. במצב של פרוטאינוריה גלומרולרית המנגנון החשמלי שבמערכת הסינון של הכליה מונע מעבר מולקולות עם מטען שלילי, כמו האלבומין, אך מאפשר מעבר חלבונים עם מטען חיובי כמו אימונוגלובולינים.
במצב של פרוטאינוריה אבוביתית מסתננים חלבונים בעלי משקל מולקולרי נמוך דרך אבוביות הכליה ונספגים באבוביות הקירבניות כמעט לחלוטין. במצב השלישי, בפרוטאינוריה שנוצרת כתוצאה מהעמסת יתר מתחיל ייצור מוגבר של חלבונים בעלי משקל מולקולרי נמוך, מה שגורם להפרשה נוספת של חלבונים אל השתן.
מדוע זה קורה
הופעת חלבון בשתן יכולה להיגרם ממספר סיבות. סיבה ראשונה היא זמנית. הופעה זמנית של חלבונית בשתן, תופעה המופיעה אצל 4 אחוז מהגברים ו – 7 אחוז מהנשים. מדובר באנשים בריאים ובתופעה חד פעמית החולפת מעצמה. הסיבה לכך יכולה להיות מחלת חום כלשהי או פעילות ספורטיבית. סיבה נוספת להופעת חלבון בשתן, האופיינית לצעירים לרוב, קשורה בהשפעות נירו-הורמונליות. הופעת חלבון בשתן, במקרים כאלה, תהיה בזמן עמידה ותעלם במצב של שכיבה.
שתי התופעות האלו, הופעת חלבונים בשתן באופן זמני או במצב של עמידה שחולף מעצמו במצב של שכיבה, אינן מחייבות מענה טיפולי כלשהו. סיבה נוספת להופעת חלבון בשתן קשורה במחלות כליה ראשוניות או משניות. כשמדובר בסיבה זו הדבר מצריך טיפול והתייחסות רפואית מלאה. כמות החלבונים שמזהים בשתן מעידה על מידת חומרת המחלה וגם קצב התקדמותה. במידה ומדובר במהלך איטי של מחלה אין צורך בדרך כלל בתרופות מדכאות חיסון.
ישנן מחלות שאחד הסימנים הראשונים שלהן הוא חלבון בשתן. כמו, למשל, פגיעה בכליות וגם סוכרת. אצל חולי סכרת הופעת חלבון בשתן יכולה להוביל לתחלואות שונות ולמצבים מסכני חיים. היא יכולה לגרום למחלות כלי דם ולב, לפגיעה בעיניים וגם לפגיעה במערכת העצבים המרכזית ובמערכת העצבים ההיקפית.
האבחון
קל לזהות את התופעה. הדבר נעשה באמצעות בדיקת שתן הכוללת שימוש במקלונים מיוחדים – Dipstick. אפשרות אחרת היא שימוש בתמיסת Sulfosalicylic Acid, הגורמת לשקיעת החלבון בשתן. אפשר בעזרתה לאתר את החלבון שבשתן, כולל את האלבומין.
במקרים של חשד למיקרואלבומינוריה יש צורך באיסוף שתן במשך 24 שעות ולבדוק את רמת החלבון. ישנם מספר מצבים שבהם בדיקה זו איננה אמינה, שכן הם גורמים באופן טבעי להופעת חלבון בשתן, כמו למשל מצבים של חוסר איזון של סוגרת, אי ספיקת לב או לאחר פעילות ספורטיבית מאומצת.
במקרים מסוימים יש להוסיף לתהליך האבחון גם בדיקות דימות של הכליות כמו CT, MRI, אולטרסאונד כליות או מיפוי כליות. במקרים נדירים יש צורך גם בביופסיה של הכליות.